משפחת סימפסון

הסדרה נוצרה ע"י הקריקטוריסט מאט גריינינג. מגיל צעיר החל מאט
לצייר כשאביו(הומר), קריקטוריס בעצמו, מעודד אתו. מאט העדיף
.'לצייר מאשר ללמוד אך למרות זאת הצליח לסיים את התיכון ואת הקולג
בתום לימודיו עזב מאט את ביתו (ביוורטון, אורוגון) ונסע ללוס אנג'לס
שם הגה את הרעיון לרצועת הקומיקס "החיים בגיהינום". הקומיקס
פורסם לראשונה במגאזין ווט (WET) וגיבוריו היו בלינקי ובונגו וכן צמד
,החברים אקבר וג'ף. עוד השתתפו: שיבא, חברתו של בלינקי, הולגה
אמו של בונגו, והילדים וויל ואבי. הקומיקס זכה להצלחה וב 1980 החל
להופיע כל שבוע בלוס אנג'לס רידר. ב 1978 עלתה תוכנית חדשה
בשם "התוכנית של טרייסי אולמן"ברשת הצעירה פוקס. התוכנית, בכיכובה
של הקומיקאית הבריטית טרייסי אולמן הורכבה מקטעים קומיים שונים.
מפיק התוכנית ג'יימס ברוקס חיפש אנימטור לקטעי מעבר באנימציה שתוכננו
.לתוכנית כשהוא נתקל בקומיקס של מאט ופנה אליו בהצעת עבודה
רוב הקטעים נסובו סביב משפחה מוזרה וצהובה בשם סימפסון. הילדים
נקראו בארט, ליסה ומאגי. להורים לא יוחס שם רשמי אך האב נקרא
הומר במספר קטעים - השמות היו שמות בני משפחתו של מאט (למעט בארט
ששמו הוא שיבוש של בראט - פרחח). הקטעים זכו לפופולאריות גדולה
שפוק, בצעד אמיץ, החליטו להפוך את הסימפסונים לסדרת אנימציה
.עצמאית באורך 30 דקות ובשעת צפיית שיא כשהיא מיועדת למבוגרים
פרק הפתיחה שודר בדצמבר 89 והיה ספישל לחג המולד. חודש אח"כ
.החלה הסדרה את שידורי הפרקים הסדירים
:הסדרה עצמה מתרחשת בעיר ספרינגפילד ועוקבת אחר משפחת סימפסון וחבריהם

הסיפור עצמו סובב סביב משפחת סימפסון, שאינה המשפחה הטלויזיונית האידיאלית
בהתחלה הסדרה התרכזה בעיקר סביב מעלליו של בארט שהפך ללהיט גדול בקרב
,"Eat my shorts " הצופים, מכר חולצות, שר שירים והכניס ביטויים חדשים כמו
הדמות גרמה ל"שומרי" הטלויזיה .“Don’t have a cow, man!” ו “Ay, caramba!”
להזדעק שבארט לא חינוכי ושהסדרה כולה פוגעת בנוער. רבים אחרים
אמרו כי מדובר באופנה חולפת ושהסימפסונים יעלמו במהרה. אבל בניגוד לתחזיות
, אלו הסימפסונים נשארו. הם עשו זאת בעזרת תסריטים נהדרים ששילבו הומור חכם
איזכורים תרבותיים ועקיצות סאטיריות. בנוסף הם ניצלו את העובדה שהסדרה היא
מצויירת וגיבוריה לא כפופים למגבלות הפיזיות של סדרה רגילה. עם השנים
הם השכילו להעביר את הפוקוס מבארט להומר ולמשפחה וכן להרחיב ולהעמיק
את מגוון הדמויות בסדרה. בנוסף האנימציה עצמה היא איכותית ומושקעת (להבדיל
,מסדרות אנימציה רבות שהרבו להשתמש בקטעים החוזרים, רקעים עלובים וסטטיים
תזוזות פה בסיסיות וכו'). ההצלחהביתה גדולה. עד היום זו הסדרה המצליחה
.(ביותר של פוקס והיא כבר משודרת 15 שנה (עם חתימה לעוד שנתיים לפחות
היא עברה מזמן את סדרת האנימציה האחרונה ששודרה בפריים טיים (הפלינגסטונס
.משנות ה 60 שהגיעו ל 166 פרקים) ועברה גם את רוב הסדרות הרגילות

ההצלחה תורגמה, כמובן, למוצרים נילווים רבים. זה התחיל עם חולצות סימפסונים
,ועבר לכל דבר שאפשר להעלות על הדעת. חוץ מקלטות וידאו ודי.וי.די
,תקליטים וחולצות קיימים עוד אלפי פריטים החל בובות בכל צורה וגודל, תיקי אוכל
,כלי בית שונים, מצעים, בגדים שונים, ספרים וקומיקס, קלפי משחק והחלפה
"משחקי מחשב ועוד. עוד אמת מידה להצלחה היא הרשימת הסלבריטאים ש"הופיעו
,בסדרה (כלומר: נתנו את קולם לדמותם המצוירת) הכוללת את להקת אירוסמית
,אנדרי אגסי, רד הוט צ'ילי פפרס, אלק בולדווין, ג'יליאן אנדרסון, דרו ברימור
,בלינק 182, טוני בנט, פירס ברוסנן, ג'וני קרסון, אלויס קוסטלו, ג'יימס בראון
.דני דה ויטו, מל גיבסון, ג'ף גולדבלום, סטיבן הוקינס, גיי לנו,רוב לאו
פול מקארטני, בט מידלר, פול ניומן ועוד רבים וטובים. חלקם תרמו את קולם לדמות .(שלהם וחלקם לדמות פיקטיוית (לחצו כאן לרשימה המלאה
,עוד אחד מהדברים המוצלחים בסדרה הוא אות הפתיחה הנהדר. קודם כל המוזיקה
(שנכתבה ע"י דני אלפמן (מלחין טלויזיה וקולנוע שכתב מוזיקה לסרטים כמו באטמן
וכמובן קטע הפתיחה המוכר לכל חובב סימפסון. בנוסף לכך בכל פתיחה יש כמה
אלמנטים משתנים כמו המשפט שכותב בארט על הלוח, המנגינה שמנגנת ליסה
.(בסקסופון וכמובן המשפחה על הספה מול הטלויזיה (כיום רק הספה נשארה
.הסדרה גם פתחה את הדלת לסדרות אנימציה נוספות המיועדות למבוגרים
חלק מהסדרות ירדו מהר מאוד אך אחרות כמו המלך היל המעולה, סאות'פארק
(חסרת המעצורים או פיוצ'רמה הנהדרת (שנוצרה גם כן ע"י מאט גריינינג
ההכרה בסדרה הגיע לכך שבינואר 2000, במלאת 10 שנים לסדרה, קיבלו
.הסימפסונים כוכב משלהם בשדרת הכוכבים בהוליוד