איש משפחה

אם חושבים על זה, בכל אשם בן גוריון. "הזקן" פשוט לא אהב טלוויזיה. כאשר באו לנסות ולשכנע אותו כי הגיע הזמן שגם בארץ תהיה טלוויזיה, הוא סירב בתוקף. מלמל משהו על רדידות, אנחנו עם הספר, חוסר ריכוז... אהמ... על מה דיברתי? אה, כן. טוב, יום אחד, היה "הזקן" בביקור בצרפת. וקרה המקרה ובחדרו במלון היתה טלוויזיה. "הזקן" צפה בשידורים שכללו סרט תיעודי (משהו על דבורים, אל תתפסו אותי במילה). או-אז אמר לעצמו "הזקן" שטלוויזיה היא לא דבר רע כל כך ושהיא יכולה לשמש ככלי חינוכי ולימודי. ואכן, השידורים הראשונים של טלוויזיה בארץ היו שידורי הניסיון של הטלוויזיה החינוכית. יאדה יאדה יאדה, עברו שנים וכיום אנחנו נהנים בישראל ממאה ערוצים, כאשר לפחות שליש מהם מתורגמים לעברית. אבל מה היה קורה אילו היתה פה טלוויזיה מוקדם יותר? מה היה קורה אם כבר בשנות השישים והשבעים היו פה מספר ערוצים? אם כבר בשנות השמונים היו פה כבלים, ולא מהסוג הפיראטי?

מה היה קורה? היינו מבינים טוב יותר את "איש משפחה". כי "איש משפחה", שעולה הערב על מסכי +yes היא סדרה שלא היתה יכולה להתקיים במקום ללא עבר טלוויזיוני עשיר. זו סדרה בה כל משפט שני הוא רפרנס כזה או אחר לסדרת טלוויזיה, לתרבות הטלוויזיה. אפילו האמריקאים, שנהנים מטלוויזיה רב-ערוצית הרבה יותר זמן מאיתנו, אפילו הם לא הצליחו להפנים את כל רבדי הסדרה. גם אם חלק מהסדרות, חלק קטן יש לציין, שודר בארץ (הסדרה נפתחת עם רפרנס ל"משפחת בריידי"), היחס הרגשי שלנו לסדרות הנ"ל שונה מהותית מהיחס של האמריקאים אשר גדלו על הסדרות, צפו בהן שוב ושוב בשידורים חוזרים בערוצים השונים, עברו יחד עם משתתפי הסדרה שנות התבגרות במקרה הטוב, או ליוו את הכוכבים בדרכם למוסד גמילה / בית סוהר / בית קברות, במקרים הפחות טובים.

כאשר יש בסדרה רפרנס כמו הרפרנס הפותח, הצופה הישראלי, זה שעוד מתמצא ומכיר ויודע לזהות שמדובר ב"משפחת בריידי", יכול לגחך לעצמו ולומר משהו בסגנון "חה חה! הם יורדים על 'משפחת בריידי'! איזה מצחיקולים!". אבל הצופה האמריקאי יגחך על השמרנות של אבי המשפחה, על הקיצוניות הדידקטית של הסדרה. "הו, המרשה הזו! הגרג הזה! תמיד הם מסתבכים". כי עבורנו, אלו שלא גדלו כאן על מאה ערוצים, הסדרות הנ"ל הן בסה"כ סדרות. עבור הצופה האמריקאי זו היסטוריה. זה העבר המפואר שלו. פיסות זיכרון תרבותי קולקטיבי.

אבל למרות הכל, זה לא אומר שצופי הטלוויזיה בישראל יצפו בסדרה וישארו אדישים אליה. כלל וכלל לא. הסדרה נועדה בראש ובראשונה להצחיק והיא עושה את מלאכתה זו על הצד הטוב ביותר. עם שפע של גאגים, סיטואציות מגוחכות ופרודיה על כל מה שזז. הסדרה יורה לכל כיוון אפשרי החל מנאצים, גזענות, מקובלות חברתית, הומוסקסואליות, זכויות אזרח ועוד ועוד.